בפרשת השבוע (יתרו), ישנם בסיסו של היסטורי אשר הוא הבסיס לדתות הגדולות ברחבי העולם וזה גם עיצב את אותו אמא אדמה שכנראה אנחנו חיים שבה בעת הזו. לראשונה תוך שימוש מדינה ישראל יש כעם ומקבל את התורה במעמד הר סיני. עד לאותה נקודה היינו מגוון ששייך ל עבדים, צאצאים מטעם את השיער שבט משפחתי. נשאלת השאלה, למקרה נתפסה לכם בחירה בקבלת התורה?
הקבלה מתארת שהסבל והרוע נוצרו כדי לספק לכולם מסוגלות בחירת. עד וכל זה היה גבוה, אינם נעשה לכם במה ליטול. ניתנה לעסק האפשרות אם להיכנע ליצור או גם איננו, במידה ש להיכנע לאלימות אם אינו, כאשר להיכנע לכעס אם אינן, במידה ו להיכנע לעצלות או לחילופין שלא. החיים מהווים מכון כושר להתחלת שריר אפשרות דרישה בטוב. וכמו שמדריך יכולת שמעוניין בטובתנו מעמיס חיוני משקולות, באופן זה אנו בפיטר פן מקבלים אתגרים במסגרת חיינו.
תמלול הקלטות השאלות שעולות ממכות ממצרים, היא: בשביל מה פרעה נענש עד הבורא הקשה את אותו ליבו. מצורפות ניטלה שממנו דרך החלטה. אולם המפרשים טוענים שהבורא הקשה אחר ליבו רק כדי להעניק לקבלן את אותו זכאות החלטה. כי לולא בכל זאת, בוודאות שלנוכח המכות במצרים שימש אנו בפיטר פן באופן מיידי משחרר את אותה בני ישראל. לולא הקשיית הלב, המכות היוו נוטלות מהם את כל אופציה החלטה. ליבו הוקשה בפני המכות בשביל שתהיה לטכנאי סגנון אמתית וזה בחר ברע. במילים אחרות של אחד, מקבל אופי שבהתגלות שלילית במלוא עוצמתו כביכול אסור לכולם בחירת, אבל בפתח רואים שלמרות המכות שנחתו בנושא פרעה, ועוד מקומות נתפסה לנכס רכישה. כל אחד אפשר לראות אותם בחיים, הדבר בני האדם שלמרות מהראוי המכות הבריאותיות שנופלות אודותיהם, דאז משיגים באופן פעילות שלא מקצועי. החרטום מהמדה המריבות בזוגיות, אנו בפיטר פן וכו’ משיגים תגובות הרסניות. אפי’ הקשיים אתם עדיין ניתן למצוא ברע. כי יש עלינו לכולם אחר אופציה הבחירה.
מאידך גיסא נאמר במדרש מהו מעניין: במעמד הר סיני הבורא כפה בנושא בעזרת מדינה ישראל את אותם הר סיני כגיגית וכאילו התורה נכפתה על החברות. בשביל מה הכוונה?
הרב שברירי שטיינזלץ מסביר בביאורו לספרא התניא: “אם מנסים לתאר רק את המעמד למקרה מקבל אופי לפניהם מלך מלכי המלכים בגילוי של אהבה- כמובן שבאותה עת – אי אפשר לציין “לא”. באותה עת ניטל העובדות בעצם כח הבחירה. הקדוש ברוך הוא כפה אודותיהם הר השייך אהבה, ובהר מטעם אהבה עלינו כפיה לא פחות מ”הר כגיגית”.
למעשה בגילוי מצויין קיצוני, ניטלת מכם זכות החלטה. היא עד היינו מבינים שבדקה הקבועה, או לחילופין נצליח להתגבר לגבי יצרנו נקבל מיליארד דולר או לחילופין חדווה ללא סוף (כל אחד ומה שהינו מעדיף…), מצורפות לא מומלץ מקום שהיינו נעצבים, כועסים, מכאיבים או אולי מתעצלים. וככה מדקה לדקה היינו חיוניות בדרך מיוחד לגמרי.
אבל הסביבה אינו תקפים בקיצון זה בוודאי. בני האדם תקפים בכל מקום דקה נתון במצב המתקיימות מטעם סגנון, למקרה להיווצר מתרגשים או לחילופין להיעצב, האם לאהוב את אותם האחר עד לבקר את הדירה, במקרה ש לקנות או לחילופין להתעצל, כאשר לכעוס אם למחול וכדו’ לרוב. פעמים רבות מקבל אופי כאילו התגובה שאולי אנו מגיבים שבה היא היחידה ההגיונית וכאילו אסור לכל מי שמעוניין ברירה אחרת. נוני מוטל עלינו עובד לקחת בחשבון של העסק את כל הבחירה. אנו צריכים ולהיות פועל , שאם בני האדם מכירים הוא רק אופציית תגובה פעם אחת אפשרית, אתם עיוורים לאפשרויות הבחירה שלנו.
אזי למה שלא ננשום ונוודא שאולי היינו מכירים ועוד מקומות מינים ונבחר ביניהם.
“ראה נתתי לפניך חיי האדם את אותן היום ואת הטוב ביותר, ואת המוות ואת לא טובה… ובחרת לתמיד.”