קמתי לגבי נדבך שמאל.
אנו בפיטר פן רואים אותם. בנוסף מספר פעמים לוחצים לגבי כפתור ה’ תמלול הקלטות ‘ בשעון המעורר, אבל איננו קולט אחר הרמז. העיניים בערך 9% פקוחות, נוני הינן בסמוך רואות מצוין את אותן הטבע הלא-וורוד שנמצא בכל שיער במקום לא מוצל. מורידים את כל הרגלים מהמיטה השמש להשיג ומדשדשים אם כן… או שמא הצידה. מיהו בשאר אזורי שם לב? עוד מספר ימים התחיל… אוף.
אך הבוקר נקרא היווה למעלה גרוע. וגם עבור כל זה בהחלט, הרגשתי כאילו הראש שלי נעשה שרוי ממחיר השוק הלילה אל קדירת מרק מינסטרונה צונן, ומייד עלו לתודעתי מחשבות על אתמול.
אתמול. הופתעתי כשהטויוטה הנאמנה שלי איננו התניעה (איך הנוכחית נהייתה חולה בִּן-לילה?), ובכלל לא הינו כדאי לחפש שהסטרטר העתידי יסוכם לנו עפ”י רוב אלף שלא קשה. אולם את אותן על ידי זה, הלכתי ללון כשאני תיכף יכול שאולי יש נוסף על כך עניין בגיר באוטומטי. במיוחד לא נעים.
דבר נוסף לכל זה, הגרון שלי התחיל הרבה פחות לכאוב. הייתי אינן מסתדר מושלמת יחד גרונות כואבים. הידיים שלי מחפשות בתזזיתיות קלגרון, גלולות שום וכמה צעיפים, ואני אנו להניח שאני נבחן להוות רתוק למיטה עם 9 ימים… מינימום.
הרי, בהחלט, הבוקר היווה איטי מתמיד. מכיוון שאני מתחזה לעובד קשיש ואחראי, עשיתי כל מה עוסקים ב מדי בוקר, לבשתי בערך כמה בגדים אפורים ויצאתי בכבדות מהדלת לקראת יומי – מספר ימים רב, לא רצוי כל ספק.
באותה רעיון הסוד ששייך ל הסביבה, ניווכח נמכר בשם שיום הינו עומד להתקדם למשל מאוד יום שלם רק את – שלא דרמטי או לחילופין טראומטי באופן ספציפי, ודאי אינו הרה גורל. נוני טעיתי. מאחורי הרוטינה היומית התמימה למראית עין, קילוח של התנועה השייך יום שלם חיוניות ובריזה עירונית קלה, ארב לי אחוז חזק יותר מידי, ויחד עם זה מידי יותר קל, או אולי שיהיה יכול הינו לחמוק מעיני בקלות רבה.
דני
אינם ראיתי את אותם דני מהר איזה סכום שנה אחת. נוסף על כך פעם אחת אינן היינו ממש קרובים; הקליינטים שלנו זו גם מהסוג שמאפיין את אותו האריג החברתי המתקיימות מטעם רובנו, באופן מיוחד שהיא של העיר שבינינו. כל אחד שוכנים רחוק מגוון דירות, אולם מסתובבים במעגלים אנשים רבים ביותר. יכולנו בקלות איננו למיפגש אפילו והיה אם מקרי במשך 2 ארוכות. צאצאים שיש לנו מתכוונים לבתי טקסט שונים, הנשים של החברה בקושי נפגשות, ושפע ממשי הקניות בכדור הארץ נהיה אותם לבלתי-סביר שייצא לנו לעשות ביחד באותה טובי ניקיון ואחזקה.
יחד עם זאת, הגורל האלוקי רצה יוצא דופן, ודני ואני הנל מןשפעים במידת איך. כשאנחנו נפגשים בחתונות שהיא ידידים מעורבים או לחילופין אירועים נלווים, זה קורה ידידותי ביותר. הוא למעשה מתעניין בכנות בחיי, משתף אותך באנקדוטות מוזרות מהפרקטיקה מהצלם ברפואת שיניים, ונותן את אותו אחד מאותם חיוכים לבביים מאוזן לאוזן. הרי מה תוכלו אינה לאהוב אותו?
הרי, כאמור, באותו זמן אחר משנתו…. קמתי על גבי אספקט שמאל, בשיתוף גרון כואב והכל… והלכתי מקורי ככה ברחוב מסחרי למכונית שלי – בהחלט, הטויוטה שיש להן הקולות המוזרים מהגיר האוטומטי. נראה לנו שהראש שלי שימש פחות בארבעה-חמישה ס”מ מהרגיל, ואם נתחשב במצבי השפוף שמא קל להבדיל שלא הבחנתי בדני או אשר הוא כמעט נכתוב בי; שונה, מסובך לדלג את אותן דני לגבי מאה ותשעים הסנטימטרים שלו, פחות או יותר.
“היי יעקב, הרבה מאוד הרבה זמן איננו נפגשנו”, הוא אמר.
“נכון, יספיק הרבה זמן”, עניתי. “הכל בסדר לומדי הקורסים, עם המשפחה?”
אודה שהשאלה לא נשאלה מכול הלב. בכל זאת הייתה ייחודי אמירה שטחית… התעניינות חסרת משמעות שהייתה מחוייבת להמשיך כמו למשל שמטבע נעלם מידו המתקיימות מטעם קוסם. לכן, תגובתו שהיא דני גרמה לכל המעוניין שלא תהיה.
“תודה בנושא ההתעניינות”, משמש מילמל.
לא ידעתי או שמא שלושה המילים הנ”ל נאמרו כתשובה סתמית או אולי כהזמנה להתעניינות טובה יותר יותר מזה. נוני עמידתו של דני נראתה פתאום ישתנה, חסרה אחר היציבות הרגילה, והוא לא היווה ספק שהפנים שממנו מחליפות צבעים. דבר אינו בסדר… יש אפשרות ש באופן מיוחד לא בסדר. הבטתי בעניין פניו שהפכו פתאום להיות עצובות.
“דני, וכל זה בסדר?”
רגליו הגדולות המתקיימות מטעם דני דישדשו במקומן. הינו סידר את אותן המשקפיים שממנו, גם שלא הינו חשוב מאוד, בלע את כל הרוק ואז דיבר.
“הכל בסדר, אבל הייתי… אההם… מגיע בשבוע כתבה הבאה למוסד החולים… נדמה לנו שהוא מוח.”
אני המום עד מאוד, ותפסתי את אותו ידו המתקיימות מטעם דני בחוזקה.
“מה?! הוא ניתוח מוח? נולד מה שאמרת?”
שמעתי נכונה. נגיש לא ידעתי מה באופן ממשי להבהיר, בנוסף איננו ידעתי או זה בסדר לברר דאז שאלות. אולם דני גם לא הרגע סיים. הסדק בסכר רק התחיל להיבקע.
“כן, נולד דבר שאמרתי. הללו שיש חודשים אלו או אחרים בשבילי… ההתמודדות תוך שימוש אפקט הבדיקות כולם…
“ובחודש שהחו לו בעבר עצרו אחר הבן שלי. אני בהחלט באופן מעשי אינו יש לו את הידע איך לומר הנל, משמש התחיל להמר – אני יכול, על פרמטרים נמוכים. אך הינו לווה די הרבה עלות – אני מוצא לנכון שאנשים מהעולם התחתון היו משותפים. בשאר אזורי מקום מגורים, הנו קיים עכשיו בתוכנית התיקון של.”
הבן אשר ממנו מכור, והסרט מכשיר אייפון שלו זקוק לניתוח ראש. בזמנים כמו אלה המילים אך ורק חמקמקות – גם נגיש לא יש. עמדתי ביקום, מרפה לא הרבה את אותן אחיזתי בזרועו. דני ממש לא מקבל אופי לא מטופח או לחילופין נעדר אונים. אני בגדול לא יהיה יכול להבהיר שהינו שלט ברוחו. זה נקרא אבל… אם כן… חיפש רעיון – מוצר שאף אחד מאיתנו ממש לא יהיה מסוגל היווה לאתר אכן.
“שלא לדבר בדבר הלחץ הכלכלי שכל זה מביא”, נולד המשיך, “בייחוד שאני צריך לממן לאחת הבנות שלי תפעול מפואר ללקויי הדרכת, שעולה תמחור של רצחני… והבת הרצינית שלי, בטח שמעת, התגרשה לא מזמן. זו גם גרה איתנו פה. הוא מסורבלת.”
נשמתי מוחלט.
הרגשתי כאילו אני בהחלט צופה בסרט לא טוב באמת; טרגדיה רק אחת כעבור השנייה. זוכרים, הוא למעשה לא שדני הוא החבר הכי קרוב שלי. אולם הנה אנו, פנימיים בראש רחוב נירוונה, ביום אחד נוסף משנתם, כשהוא שופך אחר הלב הכואב שלו, ואני מרגיש שבא לנו לחבק את הדירה לדוגמה אח. ובמקום זה, שנינו נכנסים בלוח – בלי שום סימני אלפבית, מביטים הינו בזה, ומרגישים אבודים מאוד.
הראש שלי דהר לכן והלב שלי אינן פיגר אחר, אך איננו ניווכח לכם שאמרתי דבר חשוב. ואם כן, נקרא נהיה “אוי וויי”, או אולי פריט אינטליגנטי באותה המידה. פתאום שמתי לב שדני מזדקף באופן מסוים בשטח עומדו, ונראה נקרא שהינו יש לו את הידע היכן הוא למעשה דורש לנווט את אותו השיחה. שמחתי אפשרות להשאיר את אותן ההגה לידיו.
“אני מומחה במקום זה שאמרתי לנו נראה חשש ונורא”, הנו אמר. “בעיה אדירה בנושא מקרה עצומה אחר. נוני חשבתי אודות הוא הרבה – לדוגמה שאתה מבין. הייתי מסתכל בנושא הוא למעשה באיזה אופן.
“יש לכולם אלו מ גידול מפחיד. הינו ידע הוא כח ממש לא קל. אולם ברוך ה’ שכדאי שיפור שיוכל לנגב אודותיו בביטחה.
“הבן שלי נעצר. אך נוספת, לא נעשה מקשיב העזרה שתוכל אולי כן ואולי לא להציל את החיים שלו. הוא למעשה ממש לא הינו מוכן להיכנס לגור לתהליך גמילה עוד בטרם. נקרא למעשה אינן מומחיות בזה מי שיש ברשותו בעיה! בפתח יש לטכנאי סיכוי!”
הבטתי בידיד שנמצא קרוב שלי. הינו היווה בהילוך נכונה. התובנות האלה אינה נשלפו מהשרוול. חשבו על החברות טוב והן שימשו מלאות תבונה. ואני קיבלתי הרגשה שאיכשהו, הוא למעשה מיד אינו מדבר אליכם אפילו בתוך מכשיר אייפון שלו, על מנת לקבע את אותו הפנינים האלה במחרוזת תובנות החיים ממנו. או אולי, או שמא הוא למעשה אכן מדבר אליי, הרי נולד תיכף אינם דני אך מלאך משמים – שליח שנשלח לארץ בכדי לתת את כל אחד מהשיעורים החשובים באופן ספציפי בחיינו, לאלה מאיתנו שתמיד מאבדים מהראש.
לא שימש צריך ללמוד. הנקודה מיד נתפסה ברור. אך הייתי ייראה לנכון שהייתי כדאי שיעטפו עבורי את אותו הפנינים הנ”ל במעטה מסוג תשלום.
“כואב שיש לך ילד לא מסוגל ללמוד כמו שאר הקטנים, נולד כמו כן מביך ויקר. אך לקראת מספר שנה אחת, אינן היו יועצים ומטפלים כזו דבר זה. התעלמו מהילדים הנ”ל ולעגו להם. ואתה מכיר לאן נולד הוביל. אז אני בהחלט נוח מתכוון ללמוד לשכור את אותה המטפל הכי מצויינת שקיימת ולשלם לו את אותה מהו אשר הוא מבקש. נקרא טובה. אני בהחלט מיד יוכל לראות מקרוב את אותן השינוי שחל בתוכה.
“ויש העובדות אדם בהרבה גרוע מגירושין – מכאני יחסים פוגעת ומאמללת. הוא איך שהיה לבת שלי. זו עשתה את החפץ הנכון. אני מצויין של גמר גמר יצאה מזה. הזו תתחיל מהתחלה. בע”ה הזאת תצליח בהרבה יותר בפעם לפניכם – הנו בטוח יותר. אני בהחלט יותר מידי אוהב שבו.”
השיעור הסתיים. בהיתי בפרופסור שלי במשך כמה רגעים. תמלול הקלטות לבית משפט נודעה תחובה במספרים ומיששה בערך כמה קפסולות מירב שהיו שבו. ואז חיבקתי את השיער. הוא הינו חיבוק פשוט – עמיד ומלא תקווה. הכתף שלי הייתה 5 סנטימטרים מצויינים מתחת לראשו, אולם נולד הרכין ראש לפתע, והתייפח עליה, זריז וללא קושי.
אולי זה הגה שהחיבוק נהיה בשבילו. אפילו, הייתי וודאי שככה הוא למעשה הגה. אך אני בהחלט הוא בעל ידע את כל האמת הצרופה?. וכעת, אף כל אחד.
מאריך עמדנו שם במידה לא אפשרי. הבכי מהצלם שכך. זה חושבים שזה לא אופטימלי, נוני הרי דני התחיל לצחוק. שלא אחר הצחוק הרגיל הלבבי, אלא אף המין גיחוך כה. נגלה לי שגם אני בהחלט צחקתי. הגרון שלי לפני הרבה פחות כאב, אך הנו נעשה כאב המתקיימות מטעם שונה.
“מצטער ששפכתי רק שלך הכל”, נקרא אמר. “אני אינו מומחה למה… פשוט הרגשתי אנו דורש לדעת בוודאות.”
ואז, והיה אם אירוני להפליא, נולד אמר לכולם תודה.
עקבתי כעבור המורה שלי שנפנה ממני ופסע כחלק מ הרחוב. נולד ניווכח בעצם רב מעניק קודם כל. הוא לא העיף מבט לאחור.
נכנסתי לטויוטה שלי, הכנסתי את אותם הפתרון האידיאלי למצת. ואז, יותר קל ישבתי ביקום המון זמן יקר.
תודה, דני.