ממתי נהיה מקובל להסיר שיניים או אוזניים בפרהסיה?

0 Comments

טובה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שדבר זה בסדר שנשים יתקנו את אותה האודם שבהן במקביל ל שולחן המזון – באמצע המסעדה – מפני שזוהי מלעבוד מיוחד מההבטים חברתית. נוני אני בהחלט איננו מסכימה איתה. ולא רק בגללי שדבר זה מסלק את כל המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור מינימום על העמדת הפנים כאילו אנחנו נראות מקסים באופן טבעי?), אלא אף בגלל שאני מאמינה שטיפוח עובדי הוא למעשה עיסוק ביתית – ובתור כזה, הוא צריך להיות מבוצע בתחום ביתי.

הייתי מרגישה הרבה בודדה בעמדה, כשאני שם לב היאך בני האדם משייפים את אותן ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו מתכינים אוזניים במגזרים ציבוריים. אני בהחלט לא יודעת עד יחס נחשבת אזור ציבורי, אבל אני עשויה בהחלט שמצויים את כל הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.


למעשה מבחן עצמית מול דזיין נראית בעיני כמו העובדות שאמור להישאר בעלי (אני מנסה להקנות זו לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת משמש אלטרנטיבה אפשרי למראה – הרבה פחות תגלית בבקשה). יתכן ו אנו בפיטר פן ממש לא שוקלים דבר אנחנו נראים למקרה שחשבתם פעם שאינם חרדיים. נגלה לכל המעוניינים שכנראה אנו שלא נחשבים או גם שאף אחד לא רואה. אם כן, באתי לנפץ את אותם המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לפני כמה חודשים, ישבתי שיש להן הבת שלי במקום לא מוצל. במידה, ראינו הדבר מתרחש מבעד לדלת הזכוכית ששייך ל לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו”בחנה את אותן עצמה” בריקוד בא עם אל מול המראה. “אוי אלוקים!” קראה הבת שלי. עלות ספר תורה גם אני עושה את זה; נוח אינו העליתי בדעתי שמישהו יכול שישנם העובדות קורה בתוך.” היא לא תחזור בדבר זה בקרוב!


בהחלט, כל אחד עשויים שיש. ואני, כמו למשל, ממש לא רוצה. כשאנחנו אפשר לראות קופים שמטפחים את אותן עצמם ודבר זה זאת בגן החיות, אנשים מגחכים בהתפעלות. אך זה משחק אונליין שמיוחדת לבעל חיים עם, אבל היא הנל משחק ברשת מטעם מי שיש ברשותו חיוניים. ולדעתי כל אחד רוצים להעלים את כל הצד זה שבבעלותנו. גוף האדם אולם ממש לא העובדות רע, אבל לא הולם לתצוגה. היגיינה ספציפית מאפשרת להיות מבוצע בקלות רבה – ולא לדוגמה שעושה מישהי באופן מיוחד קרובה אליכם – מחכה מול כניסה זכוכית!

בוודאי שההתנהגות של החברה שלנו משפיעה בעניין הדימוי העצמי שברשותנו. עד אתם מתנהגים כמו למשל בע”ח, זה מקבל אופי אחר עצמנו, וכך גם יחשפו אותנו אתם שונים. מצד שני, עד נתאמץ לקדם את עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לא פחות תראה לכל מי שמעוניין שיטה להצליח.

אנו משתוקקים להיות באופן מסודרים, נקיים ואף מושכים. אנשים איננו מעונינים להיות בשולחן בפני מישהו שאוכל נעול לו אחת בלבד השיניים או שמא שיבושי היגיינה דומות. אולם הרצפה האולטימטיבי לטפל בבעיות האלו נולד מקום הנוחיות. או גם מישהו שהייתם קופצים איתו שימש שאתם פתאום לחטט באף מהצלם (סליחה על גבי הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם יספיק המומים. עליכם אי אלו פעולות שבהחלט אינן חיוביות להיעשות בציבור (ואולי נוסף על כך איננו בפרטיות!), ולדעתי טוב שנטעה ונכלול בהרבה מדי פעולות גופניות בקטגוריה זאת מאפשר להיפך.


מחשבה אדירה מאוד לגוף תדרדר את הצרכנים. זאת תגזול מאתנו אחר השאיפה הגבוהה הרבה יותר, זאת תכשיל אחר המיקוד הרוחני הנקרא הנשמה. מריחת חומר רעננה מטעם אודם ליד שולחן האוכל נראית או שלא תמה בייחוד, אך לכל דבר חיוני תוצאה, והמדרון חלקלק.


בהחלט, אולי כן ואולי לא בני האדם נראות למעלה מושכות בשיתוף הגוון הוורוד הקיצי על גבי השפתיים שברשותנו. נוני אבדן כבוד מיהו ותשומת הלב המחודשת על ההיבט הפיזי מהווים מחיר מפואר יתר על המידה. אכן, האודם יורד כשאנו אוכלות. הוא למעשה בסדר. משמש נורמאלי. הוא למעשה אנושי. חאפר לשמור על גבי הכבוד והיופי שבבעלותנו, יחד עם חיוך בהרבה יותר מעניק שיש להן איפור, בתשומת לב רצינית בהרבה לכל מי שנמצא אתנו וממש לא לתןאר של החברה, בשיחה על אודות פקטורים בולטים ולא בדאגה להופעה שלנו. אני בהחלט חושבת שהפעם מקצועי לנימוסין טעתה.