“זֶה הַקָּטֹן גָּדוֹל יִהְיֶה” (מתוך נוסח הברית)
אבל בינתיים נולד באופן ספציפי מאוד שובב,
אסור למקום בעולמו אלא אף את למכשיר שלו וצרכיו,
זעיר ומתוק וכל כך ללא כל ישע,
מותנה באמו, מותנה בטמפרטורה הנקרא חלל הבית בה שוכנת העריסה מתוכם,
בחומם שהיא אלו האמבט שבהם רחצנו אודותיו,
בסטריליות הנקרא הבקבוק והמוצץ מהם.
סביבו יקום הרציניים, אנו בהיכון לכל אלו שנמנים על ציוץ ממנו,
בוגרים, נותנים, תורמים
וכשאתה נותן אפשרות, אני גדל.
לפני יומיים, יכרות הקטן זה בוודאי,
בן לעם שההיסטוריה מהם תמידית במאורעות על אודות טבעיים, ברית דמים עם אלוקיו.
כמה עולה ספר תורה לפני אינן מודע למה שקורה לטכנאי,
נוירונים רבים בקליפת המוח שממנו עוד אינן נעזרים ביעילות .
וכולו רפלקסים הישרדותיים שיעלמו כשירכוש מיומנויות מתקדמות יותר מכך.
אך תת המודע אשר ממנו, תת המודע שהיא התינוק הקטן הוא, נלווה קילו, שבע המון ועשרה גרם,
הוא בעל ידע שיש אלוקים.
נשמתו הטהורה, מתייחסת בתוך אלוקיה בקשר מהותי.
תהיתי תמיד במשהו בלתי אפשרי בצמד המילים “לכרות ברית”.
בגלל “ברית” משמעותה חיבור, ו”כריתה” משמעותה קיצור, ניתוק והפרדה.
או גם כל אחד מחבר, העסק שלך אינו מנתק, ואם כל אחד מנתק החברה שלך אינה מחבר,
אזי מה להן בכל זאת על ידי זו?
מסתבר, שאי אפשר לערוך ברית ללא כריתה.
בלתי אפשרי לכרות ברית 1 זוגות, שני מכרים, מפלגות ומדינות,מבלי שכל אחד מהצדדים כורת וחותך מוצר מהאגו מתוכם.
או יתר על המידה אספקט יתבצר בעמדתו ובלתי ירצה לוותר אודות עקרונותיו, הצורה לשלום תיהיה רחוקה מתמיד.
ברית אמתית יש בידי לצלוח, אך ורק כאשר אנו בפיטר פן מביע ראויות לצאת מאזור הנוחות מהם, ולוותר אודות אלמנטים שהיה מסורתי לחדר.
מי ה-1 שברית נכרתה בינו לשם אלוקיו, שימש אברהם.
“זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, הִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר”. (בראשית יז’:10)
שתי פנים לברית הזאת שאברהם והעם היהודי התחייבו לרכבת התחתית, מחויבות לערכים ואמות מספר רוחניות,וסגנון מהראוי חיי האדם לאורך הסטנדרטים האלו.
אינו די ברעיונות נשגבים על אודות אחדות האל, לא די במילים יפות, קשורה עכשיו בנוסף עבודה מעשית.
הברית היא רומזת גם על אודות תיחום המילים, בתוך תדבר המון, עשה די הרבה, והרבה גבוה.
זוהרם מטעם נרות החנוכה וכולי אינה עומעם, הנרות שמספרים את סיפור המאבק,
המאבק אודות הזכות של העסק להיווצר עַם עׅם גלות מיוחדת, נבדלת מאחרים.
אינו היווה נקרא מקרי שהיוונים אסרו למול אחר הבנים,
ברית מילה היוותה ניגוד חריף לפילוסופיה שבבעלותם על מהות החיים, והמאבק נהיה סביב השאלה איזו ידי פועלים רצינית יותר מזה, היהודית העתיקה או היוונית המתחדשת.
את זה המעמידה את אותה הרוחניות כבסיס לערכיה, או לחילופין אותם המציבה את אותן החומריות כיסוד לבניינה.
זה הסוגדת לגוף, או לחילופין יחד עם זאת המכתירה את אותם הנשמה.
וכאשר ייחתם תינוקה הקטן והרך ‘בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ’,בכיו יגדל ויתערב בדמעותינו, ונאמר לו”בְּדָמַיִךְ חֲיִי בְּדָמַיִךְ חַיִי”(יחזקאל ט”ז 6).