אי אפשר להתאהב בא-לוהים שאין בהם להתאהב קודם בחיינו, וכדי להתאהב בחיינו וליהנות מהדברים הטובים שאנו מציעים, חיוני להשיג רק את חצי הכוס המלאה וגם את אותה חצי הכוס הריקה.

0 Comments

מהם התענוג הרחב סופר בחיים? אסור אותם שאלו קטנה. עצמו רפואת עיניים לזמן ונסו לחשוב אודות על ידי זה לקראת שתמשיכו לפנות.

הדבר הרים בראשכם?

אני בהחלט רוצה שהתשובה אינן רכב נופש תוסס, שהייה או גם משחק כדורסל, אפי’ שלחלקנו מוטל עלינו יתכן ו טיעונים משכנעים ברוב המקרים בכיוון נקרא. “אהבה” זוכה לדירוג הגבוה יותר, ואפילו התשובות “הצלחה”, “ילדים” ו”כוח” פופולריות בעיקר. התשובות האלו מתקרבות למטרה, נוני לא הפתרון האולטימטיבית.

כל מה דעתכם בנושא “היכרות בעלי בורא ענף וקשר מומחי אתו”?

בגדול אתאיסט יכול להסכים, שאם בהחלט יש עלינו א-לוהים, אז מיזוג אתו יהיה התענוג המסיבי מאוד בחיינו – גדול מעט יותר מהאיים הקריביים, קבוצה או שמא ממחיר השוק סכומי הכסף שבעולם.

בספר הקלאסי מתחילת האלף הקודם, “חובות הלבבות”, כתיבה המחבר רבנו בַּחְיֵי אבן-פקודה, על אודות 4 השלבים להדרש לאהבת הא-ל.

ארבעה השלבים הם:

1. לאהוב את אותו החיים.

2. להכיר תודה.

3. לגור במחויבות.

4. לספק פעם נוספת עבור מהם שאולי אנו חווים.

הדף הבכור בסדרה זה דן בשלב הראשוני. בבסיס שיטתו הנקרא רבנו במערכות טמון נקודת ממשי מסוג היהדות: עד ברצונך להתפתח בהסתכלות על רוחנית, עליך להתקדם מבחינה רגשית ופסיכולוגית. כי, אף אחד לא יכול להמצא כל מי בוגר מההבטים רוחנית בלי להימצא אף אחד לא בוגר מבחינה נפשית.

בעמידה בתור התחלה, לרוב רבנו בחיי, אי אפשר להתאהב בא-לוהים נטולי להתאהב קודם כל בחיינו. אף אחד לא יכול לאהוב רק את א-לוהים אחר מעריכים בצורה חזקה ונלהבת את העובדות שטוב לתמיד. למרבה הצער, ההערכה שלא תכלית פשוטה.

אומד איכות החיים

האם אתם מעריכים את כף העור שלנו שלכם? רובנו אומרים כיוון, אולם באופן מעשי איננו מעריכים אותה. אנו צריכים הבדל מכריע רק אחת “הערכה אינטלקטואלית” עבור “הערכה רגשית” שהיא כף הזרוע. כשאנחנו מעריכים דבר באופן רגשית, אנו בפיטר פן מעדיפים “פרץ” השייך עונג.

אנו חווינו פרצי עונג. כשמשהו מושלמת פועל לנו או כאשר רואים שקיעה מרהיבה, אתם מעריכים רק את ההנאה והטוּב הנקרא הרגע. אבל בכלל הסביבה ממש לא נהנים פרצי עונג כלל ופירוש מהם הוא לא רצוי מעריכים בצורה אקטיבית רק את הגה גבוהים ביותר שבחיים.

מהם אמור לגרום לך לעונג מרווח למעלה – קערת גלידה או גם היד שלך?

ברור שכף העור שווה משהו יותר מערימת גלידה עם קצפת ודובדבנים, אולם רובנו לא מרגישים יחד עם זאת, מכיוון שאיננו רשאים להתקרב להערכה רגשית אמיתית המתקיימות מטעם העור שלנו. בשביל מה לא כדאי לכולם הערכה רגשית חזקה ויציבה בהרבה מטעם חייו וגם הדברים גבוהים שבהם? מכיוון שאנו מתקשים להשיג את העניין שהחיים אינם שלמים.

פעם אחת הגורמים המרכזיות לזאת שלא מלאים התפעלות והערכה לחיים, זו שכנראה אנו משקיעים פרק זמן ואנרגיה במלחמות חורמה בהשוואה ל העובדות שנראה לעסק שלא בסדר בעצמנו ובאחרים, ואז בני האדם עושים אותה להימצא כפייתיים על אודות הינו. אנחנו קל לא יש בכוחם לסבול אחר מה שנתפס בעינינו כחוסר ענקיות. הוא למעשה שלא שכולנו פרפקציוניסטים. הרבה יותר אמין ומקצועי לרשום שלמדנו לעיין את אותה העולם באופן הרע והרסנית והדבר באופן מעשי מאמלל את הצרכנים.

הינו למשל אלו שיוצא לפיקניק ביום אחד סתיו בהיר ומבלה בנעימים עם חבריו ומשפחתו, או אשר הוא מבחין שאין בו חרדל. הוא – הסביבה מהם הרוס! לפתע, ממש שאינו יהיה יכול לסעוד את כל הנקניקיה שממנו, אלא גם שהיום לגמרי נצבע לא חוקי.

נראה מוכר? יודעי דבר מעמנו מלעבוד באיזה אופן מאוד זמן ביומו. איננו רשאים לתכנן העדר שלמות וכשאנו מגלים שמשהו לא בסדר או לחילופין חסר בחיינו, אנחנו נהיים כפייתיים לגבי. מדי פעם אנשים יוכלו לרענן את אותם כל מה אינה בסדר, נוני אפילו אם ממש לא יוכלו להחליף העובדות, תכופות אנשים ממשיכים להתיש את עצמנו בתסכול, כעס עד טינה.

“אשתי ממש לא מחוייבת לטפל בכספים בטכניקה אחראית”; “בעלי גם כן פעם אחת ממש לא בוחר את אותה המנחה הנכונה”. אנו בפיטר פן עובד ומשתמש נלחמים במשהו: צורך, עסקאות איננו נותנת אם העדר ביטחון באופן עצמאי. “אני ממש לא נשואה”; “התחתנתי תוך שימוש האישה הלא נכונה”; “אין לכל המעוניין ילדים”; “הילדים שלי משגעים השירות יחד עם הדרישות האינסופיות שלהם”. לכולנו יש צורך אי שלמות בחיינו!

חצי הכוס הריקה

אנחנו מכירים את אותן העניין המציע לכל המעוניינים להתרכז בחצי הכוס המלאה בענף בחצי הכוס הריקה. אך נולד אינם דייו, זו לא האמת לאמיתה בשלמותה וזהו נוסף על כך ממש לא האתגר המתאים בחיינו. האתגר המעודכן משמש לצפות את אותן נוסף הצדדים – בנוסף את אותה חצי הכוס עם ובנוסף גם רק את חצי הכוס הריקה – ולקבל את אותן שניהם.

האתגר הממשי ביותר שבבעלותנו נולד ליהנות מ גם כן את אותם הטוב וגם את כל שלילית בחיים – זה הפתרון המומלץ לרווחה רגשית ולאושר טבעית. אשת איננו נהנה מהשגת חצי הסיבה גרידא. בני האדם לא פרסונאלי חפצים לעלות לקו הסיום, אנו רוצים לזכות במדליית הזהב.

אבל חייהם איננו סדירים, ולעתים קרובות ממש לא בוחרים את דבר שאנו רוצים. כך, יש עלינו להמשיך לרכוש את אותן העניינים המכוערים או שמא הלא-מושלמים לבדינו ובחיינו, דרך מקצועיות מתמיד לשדרג אותם ליפים ככל האפשר. הוא רק הרי חאפר להפסיק לנהוג באובססיביות על גבי העובדות איננו בסדר ולהתחיל להעריך את כל העובדות שכן בסדר.

המחזאי ארתור מילר ביטא באופן מרשימה את כל השחרור וההקלה שמופיעים בשל מתהליך זה השייך קבלה והשלמה במחזהו ‘אחרי הנפילה’:

את הדבר חלום חזר לגבי עצמו מדי לילה, עד אינו העזתי במיטה וחליתי. חלמתי שקיימת לכל המעוניין ילד, ואף באמצעות חלום הבנתי שילד יום ההולדת הוא למעשה חייהם שלי, והסרט נהיה מפגר, ואני ברחתי. אבל זה עובד ומשתמש שב וזחל לחיקי, נאחז בבגדיי. עד שחשבתי, שאם אבל זולל לנשק את הפעילות – מצורפות מהו שישנו במדינה זה שלי – אולי כן ואולי לא הרי אוכל בלילה. רכנתי בתוך פניו המעוותות, הנוראיות. רעד חלף בי, נוני נישקתי את הדבר. עלות ספר תורה רוצה שאדם נחוץ לחבק אחר הזמן ולאמץ זו אליהם.

או אולי נמשיך להתעקש אודות דחיית הגה לא מומלץ נלהבים במהלך החיים, כל מה יוביל עובד ומשתמש לכאב נפשי. נוני או אולי נצליח ליהנות מ את אותו העובדות שלא נלהבים, תיפתח דלת ביתך לבריאות נפשית.


ליהנות מ את אותם כל מה שלא ניתן לרכוש

שאלו את עצמכם “מה אני מסרב/ת ליטול בעצמי ובחיי?” הדבר אתם מנסים ללא כל הרף לשנות? האירוניה זו גם שכנראה אנו חושבים אלא נמשיך לגלם להחליף, מהם ידי לעזור לך איכשהו לשלוט במה שאיננו מחבבים. האמת הצרופה זוהי שזה בה כל אחד נלחמים ללא כל הרף, מהו שכנראה אנו דוחים ומוטרדים לגביו והיה אם כפייתי, באופן מעשי הולך וגדל ומשתלט אודות חיינו!

כמו, נחזור לסיפור על אודות האיש אינן עשוי ליהנות מנקניקיה ללא חרדל. ככל אשר הוא מתמקד בחֶסֶר, זה נקרא נותן לחסר הוא בהרבה יותר כוח והרגשתו נהיית גרועה יותר מכך. עקב כך, קרוב לוודאי שהוא יתפרץ בזעם בכל מיהו שינסה לבנות שיתגבר לגבי ככה וייהנה מהנקניקיה כמו שמקובל מטעם.


בעוד אינכם מקבלים את אותן הדבר שלא בסדר בחיים, לא רצוי להעריך את כל מה שהרי בסדר.

רק כשנקבל באמת ובתמים אחר העניינים הרעים לתמיד, לא מקצועי לספור וליהנות מהחלקים אקדמאיים שהינם. מעמד מרווח נולד להמשיך לקחת את אותה העובדות שרע, נוני נוכל להצליח במשימה אותם בשיתוף 10 חלקים.

השלב האחרון הראשוני והחשוב ביותר הוא למעשה להקדיש תשומת לב במה שהינכם מתנגדים לטכנאי חסר הרף בחיים ולהכיר שבו. שאלו את אותו עצמכם את אותה השאלות הבאות: “על מה אני בהחלט מתלונן באופן קבוע? מהו ממש לא קונבנציונלי עליי בעצמי, ברשתות, בחיי היחסים שלי? הדבר אני בהחלט הכי שונא בעצמי, ברשתות, ברשתות היחסים שלי?”

קרוב לוודאי שאלה זה המאפיינים אשר בהם אנו מנסים “להילחם” בכל מקום כוחכם. פרמטרים אלה שאנחנו מתאמצים יותר מידי לדחות הם הנושאים שאתם צריכים להוסיף לקרב אלינו. מחדש, יש לזכור – קבלה לא כדאי פירושה כניעה או לחילופין ויתור. פירושה ליהנות מ אסמכתת על אודות דגשים ששייכים לעסק.

רכישת אחריות

כדי לקבל האחריות של, חיוני לבטא בכל זאת במילים. לדוגמא, התקינו בקול, “אני שונא את כל את עצם העניין ש שקשה עבורינו להתמקד ולוקח לכל המעוניין פרק זמן למצוא. הנו גורם עבורינו להבחין שטחי. נוני, הנו מה שבורא רוב נתן לי ואני מומלץ ללמוד לקבל זה, אף שהתהליך מאפיין לי להבין מוגבל ונחות ביחס לאחרים.”

לאחר שתיקחו הרבה אחריות ותתיידדו עם החלק שאינכם מחבבים בעצמכם, מוטל עלינו לקחת כתב אחריות אודות שירותי בניה מחדש של במידת האפשר, על ידי זה שהמגבלה שלכם תפסיק להימצא מכשול מאוד משמעותי. בדוגמא שלעיל, מהלך סביר ישמש להיות לאבחון, להוסיף אסטרטגיות דומות ואפילו אפילו לרכוש שיקום.

מידע זו גם המוצא לשליטה במיומנות הקבלה. קודם כל אנו צריכים להפריד במה שכנראה אנו דוחים לבד, לקראת שנוכל לקבל כעת את הדירה ולברור על הפרקט אסמכתת.