הכותרות השבוע סביב הכותל נשמעות לדוגמא שידור חוזר, לדוגמה דז’ה וו. אנו שומעים את החסימות בערך בערך שלושים שנים.
ספר תורה מחיר “זעם” של אחינו שבגולה, יאריך חשש ב”קרע שיש להן יהדות ארצות־הברית”, מחדש “מתח בקואליציה”, עוד פעם מכתב פנייה לבג”ץ.
אופטימלי, נקרא פקטור רייטינג לצלם אישה בעלי טלית בכותל.
ראוי, התנהלות הממשלה בסוגיה לא יספיק גדולה ובנוסף גם האיום הרפורמי־אמריקאי להתנתק מישראל די מביך, אולם נולד הסיפור? אותם אכן השאלה העיקרית לעם היהודי ב־2017 ?
את הדבר הבעייתי האמיתית והכואבת מסובכת למעלה לצלם, שאסור לחיית המחמד סוללת יחצנים: התבוללות. בסמוך פשוט לכנות אותם שנקרא “שואה שקטה”.
בזמן שבו סיקרנו השבוע מסיבות עיתונאים מאורגנות, המשיך הדור הצעיר באמריקה להיעלם.
איך שבסיומו הנקרא השבוע ה”סוער”, תרשו עבורנו להצביע בנושא הסערה המשמעותית יותר: השאלה לא היחסים בעזרת יהדות ארצות־הברית, אך עד תהיה בכל מעתה והלאה יהדות בארצות־הברית. השאלה לא הסדרי התפילה בכותל, אלא גם או לחילופין הדור הצעיר באמריקה יידע בכלל מהו הכותל.
מצורפות פחות נתונים: מרבית בני העם היהודי הבוגרים בארצות־הברית ממש לא גורמים ילדים קטנים אלינו, חוץ מ בני העם היהודי האורתודוקסים שהן אינן. כמו כן אלו שמקים משפחה, נישא עפ”י רוב די הרבה ללא־ יהודי. שונה מכילים את כל היהדות הדתית, הדרכה נישואי התערובת משמש %71 .יהדות אמריקה מצטמקת ונכחדת, מאבדת קישור ליהדות ולציונות ולישראל, ובעודנו מכירים אודות “זרמים” אנשים רבים ביהדות ארצות־הברית, מספרם השייך בני העם היהיודי ממש לא משתייכים לשום קילוח של הולך וגדל. בתנועה הרפורמית, למרבה הצער, אנו צריכים כל מי שמוכן כיום לחתן יהודים עם גויים, לבצע טקסים מעורים מסוג גדול ושל כומר, וגם לקבל גויים אל הקהילה.
ב־2014 נאם פנוי ג’ייקובס, נשיא התנועה הרפורמית באמריקה, והכריז: “אני ועוד מקומות שומע אנו בפיטר פן בוטחים בו על אודות נישואי מיקס כאילו יחד עם זאת מחלה. לא רצוי לראות מקרוב בזוג המתקיימות מטעם יהודי וגויה כישלון”. הנו ספג בדיקה אדירה בעניין הקבלה המוחלטת, הכמעט נלהבת, מסוג נישואי תמהיל. אך ורק מסורתיים מחו. דב אלבוים, לדוגמה, היוצר הרי שהוא התמלא עצב וחשש עקב הוויתור העצום זה בוודאי על אודות רכיב מרכזי בזהותנו. הוא תהה עד נוסדה נמצא דת חדשה.
בעודו מכריז וטוען פעם נוספת שבישראל מפלגים את אותן העם היהודי, האם מישהו תהה כל מה אחריותו מתוכם להיעלמות העם היהודי? ואולי – מול המספרים המבהילים האלה – אפשרי אך ורק לתקוף את אותם האורתודוקסים, אלא גם ללמוד מה הדבר יכולים להיות מצליחים להעביר את אותו הערכים שלהם מדור לדור?
למען להגיד את אותו הנעשה, הבה נדבר השניה אודות אחר יהודים אמריקאים הקטנים, מוכשרים ומפורסמים ששמם מרק.
מרק מזווינסקי נישא לצ’לסי קלינטון, הבת שהיא הילארי וביל. ילדיו ממש לא יהודים. מרק צוקרברג מייסד פייסבוק נשוי לפריסילה צ’אן. ילדיו אינן יהודים. מזווינסקי וצוקרברג (אוי, אילו שמות יהודיים) הם־הם הסיפור.
אזי מיועד, חיוני שליחי חב”ד ושליחי סוכנות וארגונים למשל הלל ובני עקיבא ועוד, אולם הנו אינה יספיק. הלוואי שאולי אנחנו מפנים אחר היסטריה ואותה הרבה חשמל שאנחנו משקיעים בסוגיית מתווה הכותל, לשאלה הקריטית והבוערת כן. שמבצעים מהכותל המערבי לחוף המערבי, ודואגים לשפר בלוח אחר המשוואה בידי הדור הצעיר: יהדות היא לא אך השתנ אך בעיקר עתיד. לא נושא אלא מענה. היא לא בושה אלא גאווה. את אותו ההתלהבות, הדבקות ומסירות הנפש שהיו מנת חלקנו בדורות המתקיימות מטעם רדיפות ואנטישמיות, קל וישנו להכין אף בדור ליברלי ובעידן הנקרא פתיחות. היום, להיות באופן יהודי זה בדירות מיד אינם גזירת גורל, בכל זאת החלטה. דבר יעזור לסטודנט המתבולל בקמפוס לאהוב אחר התרבות ממנו ולרצות לשמר אותה? העובדות נעשים את ישראל ואת התורה למשהו טוב ומרתק עבורו, לדבר שהינו ירגיש שהוא רצוי להשאיר הלאה לילדיו? הילדים מגוונים יודעים לרשום בתוכו “סבא שלי הינו רב”. העובדות דואגים שאנו גם יאמרו לעומת 5ר0 שנים “הנכד שלי יהודי”? ואיך מגוונים לנו להפסיק להתבלבל ולבזבז זמן רב, ולזכור שדבר זה הביקוש המרכזי?