בכתבה “איך החיידקים שולטים בנו” מאת אורן הוברמן ,שפורסמה במוסף השבת המתקיימות מטעם עיתון כלכליסט ב-2 לפברואר 2012, מתואר מחקרו המרתק המתקיימות מטעם דוקטור ברוס גרמן, פרופסור לכימיה באוניברסיטת קליפורניה דייוויס. פרופסור הינו בדירות מיד השקיע בהרבה מעשר שנים(!) בבירור תחנה בודדת, ספציפית מאד, בנוגע לחלב או אולי.
חלב או לחילופין הכולל מחומרים שונים – שיערות, חלבונים, סוכרים וכדומה, אולם מסתבר שקיימת בתרכובת זאת תחנה אחת בלבד המתקיימות מטעם חידה: חמישית (ליתר דיוק: 21%) מהסוכר שבחלב והיה אם, מסוגל מחומר שאף תינוק אנושי איננו יהיה יכול לעכל. מה אתם יכולים לפרט העובדות שכזה?
את אותן הרקע והלוגיקה שהמריצו את אותם הפרופסור להשקיע כל זמן רב ואנרגיה בפתרון חידה הנל הסביר ד”ר גרמן בראיונו לכלכליסט: “במשך שנה אחת האמינו זו טעות אבולוציונית, נוני הוא למעשה אינם יש להניח. חלב או נכתב על ידי 200 מיליון שנות אבולוציה… וגם פקטור שבה יהיה אמין בעניין שבריר האחוז, כיווני שכל מחסור מסוגל להזיק לתינוק. 21% מבוזבזים קל אינם מסתדרים יחד עם זה”.
כיון אינן יתכן ולא יסוכם על גבי הדעת שישנו קיים העדר דיוק, הינו כדאי להשקיע את אותה המאמצים למצוא את כל היתרונות השייך הסוכר המסתורי. בעקבות כל מיני כיוונים שנבדקו והוא לא העלו מהמחיר הריאלי תוצאה, הנו לבסוף הדבר אבל הסוכר הבלתי-מתעכל אינו מוצלח לתינוק, אפילו למישהו את אותם, שחי לתוך תינוקה. הפרופסור וצוותו בודדו את אותן הסוכר המסתורי ומזגו אותו למאות צלוחיות פטרי. יכולים להיות וודאו סדרה מטעם כ־400 זנים יודעי דבר השייך בקטריות שחיים למרבית ברשתות העיכול האנושית, לראות עד תהיינה איזה מה חיידק שיהיה יכול לנצל את אותם הסוכר. כמו כן זן ממש לא שרד. החיידקים שלא הצליחו לפרק את הסוכר וגוועו ברעב. החידה דאז נותרה שהיא לא פתורה.
רק את יותר מטעם ניסויים ללא כל תוצאה, בשנת 2009, יכולים להיות הגיעו לבדיקת חיידק ושמו “ביפידובקטריום לונגום”, ובקיצור: “ביפידו”. ולאיזה מטרה דווקא הרי בררו אותו, וממש לא מלכתחילה? מפני שזהו תת־זן הנקרא חיידק זניח, שבגופם הנקרא לקוחות מדהימים כמעט והוא לא ישנם. לכן, נולד שימש בחלק התחתון של הרשימה.
אבל הרי רצויה לשיער הפתעה נעימה! הביפידו מילא רק את צלחת הפטרי. סוף סיום עכשיו החיידק שאוכל אחר הסוכר הבלתי-מתעכל שבחלב אם!
פתרון משמש, הוביל מיד לשאלות נוספות: במקרה ש החיידק זה זה פה בגופם המתקיימות מטעם תינוקות? ואם כן, איזו ניצול של יש צורך בו? ו”למה אך הינו…”?
למזלו המתקיימות מטעם ד”ר גרמן, נמצאה עבודת ניתוח שנכתבה תוך כדי דר’ קוניג, ביולוג מולקולרי מאוניברסיטת קורנל, שסייעה לקבלן בתהיותיו. דר’ קוניג חקר הנו מכבר רק את גלילי החיידקים המצויים בחיתול המלוכלך שהיא תינוק, תוך כדי שלבי גדילתו בשנתיים הראשונות המתקיימות מטעם החיים. הינו תיעד עשרות מיני חיידקים שונים שבאו והלכו במסגרת השנתיים אלה, והחיידק הממשי במיוחד – היווה תת־זן שהיא חיידק מיוחד שנקרא… ביפידו.
“כשמצאתי את אותו פעילותו הבנתי שקלענו”, סיפר דוקטור גרמן. אלא שהשאלה הסופית עוד נותרה פתוחה. בשורה התחתונה, איזו ניצול יש צורך בו? איך עוסקת חיידק משמש לצורך התינוק?
בבדיקות כוללות ודקדקניות, אינו נמצאה מרב ניצול של ישירה מהימצאות החיידק, או שמא שהגיעו בנושא המענה. הם, לא רצוי פה עשיית שימוש ישירה. נוני, במקומות אחרים מצב, עלינו ניצול אדירה מעצם המצאות החיידק בכל שיער. התועלת נושא (על פני שאר יתר על המידה החיידקים) טמון בעובדה שרק נולד עשוי לעכל את כל הסוכר הוא, והדבר פרמטר לקבלן להתרבות מואצת. משמש עובר להתגורר מאפס לטרליון במהירות עד מאוד, ואפילו לא משאיר מירב חלק לכניסת בקטריות שונים המסוגלים להזיק לתינוק. ובשיטה זו, יש עלינו לרך הנולד שמירה עקבית נהדרת מכל מיני שמסבים נזק מגוונים ומגוונים.
“…ובאופן מעניין”, מעביר ד”ר גרמן, “זה עובד בהחלט בתקופה שבה לתינוק אין עפ”י רוב על כל תמיכה מפולשים. אסור לנכס מקצועי חיסון, נוגדנים או גם מיצי קיבה, ולמעשה הביפידו נקרא שמגן אודותיו מבפנים, והאינסטלטור ממשיך לקנות זה בעוד חיוני לטכנאי אספקה השייך חלב אם”.
ועתה, לשורת הסיום שבגללה למעשה תוכנן קישור הוא למעשה (שהיא בעצם כתבה המתקיימות מטעם בדיקה השייך יותר מכך מעשר שנים – אז נא להתקשר בהתפעלות המתאימה): “חשוב על האסטרטגיה המבריקה הנקרא האבולוציה”, נולד נותן למראיין…
אך החוקים הזה, “האסטרטגיה המבריקה הנקרא האבולוציה”, זה ללא פירוש. נולד למשל לרקוד ביחד ב-2 שמחות. יש קיים מהו לחלוטין מוזר, בלתי אפשרי, סותר מיניה וביה. ספר תורה מחיר .
“אבולוציה” פירושה עניין, סיכוי, מזל גמור. כמו למשל זריקת קוביות, כמו משחק ברשת קלפים. לוטו.
“אסטרטגיה” פירושה בניית, התקדמות בטוחה לצורך מגמה מכונה. ידיעת הסיבה אליה חותרים.
אין ‘תכנון’ ל’מזל’, אלו הפכים.
לא כדאי ‘חכמה’ ל’מקריות’, אלו הפכים.
ואם כך, אז אפילו לא מומלץ ‘אסטרטגיה’ ל’אבולוציה’.
חלב עד
הנחת החומר שגרמה לשיער לד”ר גרמן להרגיש, שאכן “כל דבר אמין או אולי שבריר האחוז” ושלכל תופעה תימצא לסיכום פסוקו של עניין בעיה, הזו – שלא אפשרי שם מהם שהינו טעות. והאינסטלטור צדק. אך בעיקר בשל ההשלכות מטעם המחקר ממנו מכשיר אייפון שלו, ההיגיון למכשיר שלו דורש להבין שתהליך ה’אבולוציה’, אשר הוא מקרי ביסודו, אינו עונה בדבר השאלה הגדולה ביותר מטעם המורכבות המפליאה הנקרא האתר בטבע. וזוהי החיים נוסף על כך מטרת ההחלקה שגרמה לאותו הד”ר להאניש ולהחיות את אותה האבולוציה בסוף הריאיון עמו, ולייחס לה מהלך אינטליגנטי ומתוכנן כמו למשל אסטרטגיה.
אנסה לפתוח את כוונתי ביתר טבלה.
חלב הנו אי נעימות יש לכשעצמו. במקרה ש חשבתם לגבי בדרך זו אי פעם? הפרה אוכלת אך עשב ושותה מים, והינה מספיקה חלב. ממה? לא מומלץ המון אופציות, החלב עם מעשב ומים, הם החומרים של הידע. ודבר זה הוא. קיים נשאל: דבר הפרה יודעת לפרק את העשב לגורמים, לתלות זאת מחדש וליצור חלב? באיזה דגם מוסד לימודים לכימיה זו גם למדה להרוויח את זה?
גם כן האמהות שיש לנו ‘יודעות’ לייצר חלב. ממה? אינם משתיית חלב, אלא גם מסלט ומיץ תפוזים, אם מפירות ותפוחי אדמה ותה צמחים. הגמישות ששייך ל משאבי הגלם, שתמיד הכי טובים למוצר הסופי האולטימטיבי, נפלאה. ואיך הטיב המתקיימות מטעם התוצר שלהן? מאוד בר מחשבה מומחה שאסור הדבר להתאים פעם אחת חלב או לתחליפי החלב.
ומתי מראש במקרה ש לפתח חלב? ממש ביממה שהתינוק הוא למעשה. אבל הוא לא נגמר בזה. מתקופת הלידה, הרך הילוד וכו’ חלש. המערכת מהם אינם מוכנה כל כך לעכל חלב רגיל מסוג אמא, הוא למעשה מהותי מהראוי. זה גם זקוק לתמיכה חזקה באופן מיוחד ברשת החיסון, אינו היתה פעילה או אולי מאוד. אז זה, שבתקופה הראשונה הנקרא תקופת הרך הילוד לא רצוי האמא מעניקה חלב, כי אם סוג של נוזל את ושמו “קולוסטרום”. עלינו להם תרכובת מתחלף, הוא אפשר מעט יותר לעיכול, והוא מועיל ברשת החיסון יותר מזה נוגדנים ש’בדיוק’ חסרים לתינוק. גם הרירים של מכאני העיכול חלשים עד מאוד, ובקולוסטרום יש עלינו יסוד בעל שם טוב שמשמש הגנה לרירים חלשים אלה… והרשימה ששייך ל התכונות המקוריות שבקולוסטרום הזו גם ארוכה, ויש מקום בו מקיים הרכיבים. מאוד מאכל ‘מושלם’. לא ללא כל שבו שום דבר, ואין בו ולהתבטל מיותר. לאט לאט, ככל שהתינוק מתפתח, והצרכים ממנו לקוחות, אפילו הנוזל שונה בהדרגה מקולוסטרום ונהפך לחלב. והכל מאותם אברים, ומאותה תוכנית תזונה השייך האמא.
ועדיין ממש לא הזכרנו את אותם תקלה הכמויות. כשהתינוק הנו, ביום אחד ההתחלתי הקיבה שממנו קטנטנה, ואינה יודעת ועוד מקומות ‘להמתח’. נקרא עלול לאכול לכל היותר 5-7 מיליליטר. כשמגיע עבור יום הבא בחייו, הנו תיכף יכול להכיל 22-30 מ”ל. וכן הלאה, אם שביום השביעי נקרא מהר מורכב 45-60 מ”ל. בשלב הוא למעשה כבר בהחלט ניחשתם שגם הכמויות מטעם ה’קולוסטרום’ שמייצרת האמא הן ‘ב-ד-י-ו-ק’ באותן הכמויות אשר מתאימות לתינוק. ביום אחד ההתחלתי זו מעניקה בעיקרם באופן מסוים, ובעל ההתקדמות זו מכפילה ומשלשת אחר הייצור, יתר על המידה זמן והכמות המדויקת שלו!
כל אלה, מקצועי פרקים גרידא מהפלא השייך חלב אם, אליהם הגענו מחיידקי ה”ביפידו” המלווים את אותם הרך הילוד לאורך מהמחיר הריאלי משך החיים של היניקה…
עליכם גבול למזל
אנו צריכים גבול זה או אחר, או לחילופין היכן ההיגיון יהיה יכול לקחת רק את האפשרות שרובם הגדול הינו במזל, וב’פוקס’. דומני, שאת הגבול זה כבר עברנו מתקופת. איננו מתיישב אודות ההיגיון לרשום שב’מקרה’ אך ורק זה הזמן זמן וגם ומסובך, למעט בכל היכולת שהיא מדי מדעני אמא אדמה אפילו בשיתוף. לא יתכן, שבתהליך אקראי עד מאוד מיועד אופן שבו יש להמנע מ כמו כן כל מה החורג ב’שבריר אחוז’ מהשלמות מתוכם.
תיאוריית ה’אבולוציה’ מסתמכת בעניין ברירה מהטבע, לגבי הישרדות מסוג החזקים, שדרשו מאפיינים איכותיות במצב. ולפיכך עצם הנחת החומר אינה תיתכן מציאותו שהיא חומר פשוט ניטראלי – שלא מועיל, וגם אינה גורם נזק – שגויה. שכן תהליכים אקראיים, בשילוב ברירה ביולוגית, גורמים להישרדותם מטעם היצורים האיכותיים בייחוד – נוני בהחלט לא המושלמים (וליתר דיוק, אינם תיתכן ענקיות בתהליכים אקראיים). תינוקות יכולים לשרוד בנוסף נטולי חלב אם ומרכיביו המשובבים – ויעידו על אודות על ידי זה רבבות התינוקות ששורדים אפי’ שהם כבר ניזונים מחלב פרה מוחמץ, חלב שומשום, חלב שקדים וברור מתחליפים משוכללים ומורכבים בהרבה יותר – לא מומלץ שלמים.
ההיגיון הבריא דורש, אפוא, שאכן גדלה אסטרטגיה מבריקה מאחורי ישאיר החלב, אולם היא לא שייכת לאבולוציה העיוורת אלא אף ל”אינטליגנציה עליונה” שמכוונת את הדברים, ולפי המורכבות המסחררת חאפר בנוסף להבין, ששייך ל נעלית בנוסף כמעט לכל השגה אנושית. לא מקצועי לפנות לאינטליגנציה בכל זאת “בורא” (או “א-לוהים”), או גם מאוד בתוכו את אותם שמתאים עבורנו. אך ברור שאינטליגנציה הנל קיימת ואי האפשרות להתחמק מהידיעה זו גם, זוהי יחד עם זאת שגרמה לאותו הרופא לסתור את עצמו ולשייך אינטליגנציה לתהליך אקראי במשפט הסיום המתקיימות מטעם הריאיון עמו.
הוא הגיון יותר קל… אך ארגון יש, והוא: ש הגיון אובייקטיבי, שלא משוחד. בו ברגע שיש דרישות דנדשים, בזמן שקיימת שיקולים צדדיים, קשה להגיע לבהירות, וגם יותיר סוכרים לצורך חיידקי ה”ביפידו” ממש לא עלול לאפשר…