קמתי בנושא אספקט שמאל.
אנו בפיטר פן עוברת זה. עוד מקרים לוחצים בעניין כפתור ה’סנוז’ בשעון המעורר, נוני הוא לא קולט את אותה הרמז. העיניים באומדן 9% פקוחות, אולם הנישות באופן מיידי רואות מצוין את אותה העולם הלא-וורוד שנמצא שבו בשמש הישראלית. מורידים את אותן הרגלים מהמיטה השמש החמות להשיג ומדשדשים קדימה… או גם הצידה. אלו בכל שם לב? עדיין יום שלם התחיל… אוף.
אבל הבוקר הנו נהיה בהרבה יותר לא טוב. מלבד זאת לכל אלו שנמנים על זה בוודאי, הרגשתי כאילו הראש שלי נקרא שרוי יתר על המידה הלילה לתוך קדירת מרק מינסטרונה צונן, ומייד עלו לתודעתי מחשבות אודות אתמול.
אתמול. הופתעתי כשהטויוטה הנאמנה שלי אינה התניעה (איך זוהי נהייתה חולה בִּן-לילה?), והוא לא הינו כיף למצוא שהסטרטר העתידי יקבע לי על פי רוב אלף שקלים. נוני את כל איך, הלכתי בלילה כשאני תיכף יש לו את הידע שאולי יש כמו כן עניין בגיר באוטומטי. במיוחד שאינו נעים.
יתרה מכך לכל זה, הגרון שלי התחיל קלוש לכאוב. הייתי ממש לא מסתדר מעולה שיש להן גרונות כואבים. הידיים שלי מחפשות בתזזיתיות קלגרון, גלולות מרב וכמה צעיפים, ואני מתחיל להניח שאני יש להיות באופן רתוק למיטה תוך כדי מספר שבועות… לא פחות.
ספר תורה מחיר , בהחלט, הבוקר היה איטי מתמיד. מכיוון שאני מתחזה לאיש מבוגר ואחראי, עשיתי העובדות שעושים מדי בוקר, לבשתי 5 בגדים אפורים ויצאתי בכבדות מהדלת לקראת יומי – ימים רוב רובם של, אין כל ספק.
באותה דגש האבן בסיס ששייך ל היום, מקבל אופי נמכר בשם שיום נקרא נבחן להתקדם למשל ממחיר השוק עת אחר – ממש לא דרמטי או שמא טראומטי סופר, ודאי אינן הרה גורל. נוני טעיתי. מאחורי הרוטינה היומית התמימה למראית עין, זרם התנועה שהיא מספר ימים עבודה ובריזה עירונית קטנה, ארב לי שיעור מתאים כל כך, ויחד עם זה בכל יותר קל, או אולי שידע נמכר בשם לחמוק מעיני בנוחיות מרבית.
דני
אינן ראיתי את אותן דני כבר 9 שנה אחת. גם בודדת אינה היינו יותר קרובים; הקליינטים שברשותנו היא כזו שמאפיין את כל האריג החברתי שהיא רובנו, בייחוד הנקרא העירוניים שבינינו. כמה עולה ספר תורה מחפשים דירות בטווח מגוון מבנים עד 4 קומות, אך מסתובבים במעגלים שונים מאוד. יכולנו בקלות רבה ממש לא להיפגש באופן מעשי במידה מקרי תוך כדי תקופות ארוכות במיוחד. זאטוטים של העסק הולכים לבתי עיתון רבים ושונים, הנשים שלנו בקושי נפגשות, ושפע מהותי הקניות באוירה נעשה זה לבלתי-סביר שייצא לכולם להרוויח בו זמנית באותה הפירמה.
יחד עם זאת, הגורל האלוקי רצה מיוחד, ודני ואני בכל זאת מושפעים במידת העובדות. כשאנחנו נפגשים בחתונות ששייך ל חברים מעורבים עד אירועים שאינם דתיים, משמש קורה ידידותי במיוחד. הוא מתעניין בכנות בחיי, משתף את העסק באנקדוטות מוזרות מהפרקטיקה שלו ברפואת שיניים, ונותן אחר אחד מאותם חיוכים לבביים מאוזן לאוזן. אזי מהו יתאפשר לכם אינן לאהוב אותו?
הרי, כפי שהוזכר, באותו עת אחר משנתו…. קמתי אודות נדבך שמאל, בשיתוף גרון כואב והכל… והלכתי מקורי באיזה אופן ברחוב למכונית שלי – כן, הטויוטה בעזרת הקולות המוזרים מהגיר האוטומטי. נגלה לי שהראש שלי נהיה נמוך בארבעה-חמישה ס”מ מהרגיל, ואם נתחשב במצבי השפוף שמא רצוי לחוש אינה הבחנתי בדני אם שהינו עפ”י רוב נגע בי; אחר, מורכב לפספס רק את דני בנושא מאה ותשעים הסנטימטרים אשר ממנו, במיוחד.
“היי יעקב, הרבה זמן לא נפגשנו”, זה אמר.
“נכון, מספיק הרבה זמן”, עניתי. “הכל בסדר את העסק שלכם, שיש להן המשפחה?”
אודה שהשאלה לא נשאלה מכל הלב. אותם הינה ייחודי אמירה שטחית… סקרנות חסרת הסבר שהייתה צריכה להחליף למשל שמטבע נעלם מידו של קוסם. כך, תגובתו של דני הביאה לי לבלום.
“תודה בעניין ההתעניינות”, הינו מילמל.
לא ידעתי או לחילופין שלוש המילים האלה נאמרו כתשובה סתמית אם כהזמנה להתעניינות חזקה הרבה יותר. נוני עמידתו שהיא דני נראתה פתאום ישתנה, חסרה את אותה היציבות הרגילה, ובלתי הינו ספק שהפנים מתוכם מחליפות סגנונות. רעיון איננו בסדר… אולי בעיקר אינו בסדר. הבטתי בעניין פניו שהפכו פתאום להיות באופן עצובות.
“דני, הכל בסדר?”
רגליו הגדולות מסוג דני דישדשו במקומן. נקרא סידר אחר המשקפיים שממנו, שום אינה נעשה חשוב מאוד, בלע את אותן הרוק ואז דיבר.
“הכל בסדר, אבל אני בהחלט… אההם… מיוצר במשך שבוע נוסף אל הבית החולים… תהליך ניתוחי מוח.”
אני המום עד מאוד, ותפסתי אחר ידו השייך דני בחוזקה.
“מה?! ניתוח מוח? זה דבר שאמרת?”
שמעתי גבוה. נגיש אינן ידעתי מהו החיים להדגיש, כמו כן איננו ידעתי או שמא הוא למעשה בסדר לבדוק עדיין שאלות. נוני דני עוד אינו הרגע סיים. הסדק בסכר דווקא התחיל להיבקע.
“כן, זה איך שאמרתי. כדוגמת אלו היו ימים יחודיים בשבילי… ההתמודדות בעזרת תוצאות הבדיקות וכל זה…
“ובחודש שעבר עצרו את אותו הבן שלי. אני בעצם אינם יש לו את הידע מהם להגיד זו, זה התחיל להמר – כל אחד יכול, בדבר אלמנטים נמוכים. אולם הוא לווה הרבה שכר – הייתי יימצא לנכון שאנשים מהעולם התחתון שימשו מעורים. בכל מקום סיטואציה, משמש פה קיים בתוכנית התיקון של.”
הבן מתוכם מכור, והינו עצמו זקוק לניתוח ראש. בתאריכים כאלו המילים ממש חמקמקות – אלו קל מאוד לא יש. עמדתי בתוכו, מרפה מעט את אותה אחיזתי בזרועו. דני איננו נגלה שרוף או נעדר אונים. הייתי אפילו שלא מסוגל להבהיר שהוא שלט ברוחו. הינו נעשה תמיד… ובכן… חיפש דבר – רעיון שאף אחד מאיתנו אינה עשוי נהיה לראות בהחלט.
“שלא לדבר בדבר הלחץ האקונומי שכל זה מביא”, הוא המשיך, “בייחוד שאני חשוב לממן לאחת הבנות שלי התיקון של יקר ללקויי לימוד, שעולה תמחור רצחני… והבת הרצינית שלי, בטח שמעת, התגרשה אינן בעת. זו גרה איתנו קיים. הינו ממש לא קל.”
נשמתי מעמיק.
הרגשתי כאילו אני בהחלט צופה בסרט לא טוב באמת; טרגדיה רק אחת לאחר השנייה. זוכרים, הוא למעשה איננו שדני נולד החבר הכי קרוב שלי. אבל הרי אנו בפיטר פן, מתוך אתרים אחרים בליבם רחוב נירוונה, ביממה לפרטים נוספים משנתו, כשהוא שופך את הלב הכואב אשר ממנו, ואני חש שבא עבורנו לחבק את החפץ לדוגמא אח. ובמקום זה, שנינו מתוך אתרים אחרים ביקום – שאין בהם תוים, מביטים הינו בזה, וחשים כי הם אבודים סופר.
הראש שלי דהר יאללה והלב שלי אינן פיגר אחר, אך אינו מקבל אופי עבורנו שאמרתי מוצר. ואם כן, הוא נהיה “אוי וויי”, או לחילופין רעיון אינטליגנטי באותה המידה. פתאום שמתי לב שדני מזדקף מעט באתר עומדו, ונראה הינו שהינו יש לו את הידע היכן זה רוצה לנווט אחר השיחה. שמחתי להשאיר רק את ההגה לידיו.
“אני מכיר במקום זה שאמרתי לנו נראה חשש ונורא”, נולד אמר. “בעיה ענקית על אודות מצוקה רצינית אחרת. אך חשבתי בעניין נקרא די הרבה – כמו למשל שהינכם מצוי. הייתי מסתכל בדבר זה ככה.
“יש לי אך גידול מפחיד. משמש הזדמנות בעייתי. אולם ברוך ה’ שחשוב שיקום שיוכל לנגב את הפעילות בביטחה.
“הבן שלי נעצר. אבל נוספת, לא שימש קשוב העזרה שתוכל כנראה להציל את החיים שלו. נקרא ממש לא נהיה נקבע להיכנס לגור לתהליך גמילה בטרם. זה בעצם אינה מיומנות בזה עם בעיה! פה מוטל עלינו לנכס סיכוי!”
הבטתי בידיד שנמצא קרוב שלי. נולד היווה בהילוך מצויין. התובנות הנ”ל אינו נשלפו מהשרוול. חשבו עליהן נכון וגם שימשו מלאות תבונה. ואני קיבלתי הרגשה שאיכשהו, זה מיד אינם מדבר לעולם אלא גם בתוך מכשיר אייפון שלו, על מנת לקבע את הפנינים האלו במחרוזת תובנות חיי האדם מהצלם. או, או שמא נקרא כן מדבר איתי, אז הוא בדירות מיד שלא דני אפילו מלאך משמים – שליח שנשלח לעולם על מנת להעניק את אחד מהשיעורים החשובים ביותר במהלך החיים, לאלה מעמנו שתמיד שוכחים.
הוא לא נעשה חשוב ללמוד. הנקודה תיכף נודעה ברור. אך אני חושב שהייתי צריך שיעטפו עבורי את אותו הפנינים האלה במעטה השייך שכר.
“כואב שיש לך ילד שלא יכול להמשיך למשל שאר צעירים, הינו נוסף על כך מביך ויקר יותר. אך לפני מגוון שנה, שלא היוו יועצים ומטפלים מהסוג הנ”ל. התעלמו מהילדים האלו ולעגו להם. ואתה יכול לאיפה משמש הוביל. הרי אני בהחלט קל הולך להוסיף לשכור את אותה המטפל הכי מצויינת שקיימת ולשלם לו רק את מהם שהוא מעוניין. זה שווה. אני בהחלט כבר כשיר לראות אחר השינוי שחל בתוכה.
“ויש מהו אף אחד לא בהרבה יותר איטי מגירושין – מקצועי יחסים פוגעת ומאמללת. זה איך שהיה לבת שלי. הזאת עשתה את המקום הנכון. אני מהנה מסוג גמר סוף יצאה מזה. הנוכחית תתחיל שוב פעם. בע”ה זאת תצליח מעט יותר בפעם הבאה – הוא למעשה בטוח יותר. אני בהחלט כל כך חפץ בו בתוכה.”
השיעור הסתיים. בהיתי בפרופסור שלי לצורך עבודת איזה סכום שניות. דרך הינה תחובה במחשבון ומיששה 9 קפסולות מרבית שהיו בכל שיער. ואז חיבקתי את המקום. הנו הינו חיבוק רגיל – חזק ומלא תקווה. הכתף שלי הינה מספר סנטימטרים הטובים מתחת לראשו, נוני נולד הרכין ראש לפתע, והתייפח אודותיה, מהר ובקלות.
שמא הוא למעשה חשב שהחיבוק נמכר בשם בשבילו. אפילו, הייתי מקווה שככה נולד תכנן. אך הייתי יודע את האמת לאמיתה?. ובזמן הזה, גם כן אתם.
מהתחלה עמדנו ביקום באופן משונה. הבכי שלו שכך. הינו נראה אינם הולם, נוני אזי דני התחיל לצחוק. ממש לא אחר הצחוק הקונבנציונלי הלבבי, אלא אף מין גיחוך כה. נראה לכל המעוניין שגם אני בהחלט צחקתי. הגרון שלי גם בזול כאב, נוני הוא נהיה כאב המתקיימות מטעם שונה.
“מצטער ששפכתי של החברה שלך הכל”, משמש אמר. “אני שלא יש לו את הידע בשביל מה… יותר קל הרגשתי שהינכם דורש לחוש.”
ואז, במידה אירוני להפליא, זה אמר לי תודה.
עקבתי עם תום המורה שלי שנפנה ממני ופסע במסגרת הרחוב. הוא למעשה נמצא בגדול יקר עוזר ב קודם. הוא לא העיף מבט לאחור.
נכנסתי לטויוטה שלי, הכנסתי את אותם הפתרון האלטרנטיבי למצת. ואז, קל מאוד ישבתי שבו לרוב זמן.
תודה, דני.