בחודש שנעשו לו דניאל וולפסון עשתה היסטוריה, כשהייתה לישראלית הראשונית שהעפילה לפסגת האוורסט, לאחר שקדמו לחיית המחמד 8 גברים. יש להמנע מ כל ספק שדניאל מעוררת השראה, יכולה מחומר נכונה, איתנה, פייטרית, ובעיקר אמביציונרית. הזו כדלקמן שרק להסתכל בפרופיל לה בפייסבוק, גורם לכל מי שמעוניין דאז באותו ימים לשנות את אותם המעלית במדרגות, ואפילו להניח על מנוי אליהם אפשרות. כשצפיתי בראיון שהעניקה לכל אחד מאחד הקמפים שבפסגת האוורסט, תפס השירות אך ורק החוק שאיתו בחרה לסיים: ״היעד אחר הנו להגשים את כל שבע הפסגות הכי גבוהות מאוד ברחבי העולם, נשאר עבורינו גם אלסקה ואנטרקטיקה״. המשפט זה בוודאי זרק את העסק ישר לרחוב סומסום. הוא למעשה הזכיר עבור המעוניינים את אותה הילדון הקטן שמבקש מעוגיפלצת ״אני מעוניין להוות שם״.
האדם ממכם אינה דורש להיות ״שם״? רובנו רוצים. מחקרים שנעשו בתחום מוכיחים בגלל ש בהרבה מתוך ⅔ מהמבוגרים כעת מתמודדים עם דרישותיו להיווצר ״שם״. שיש להן הפחד פן יחמיצו בר מצווה או גם חוויה מיוחד.
הפחד מהחמצה, אם בשמו המקצועי ״פומו״ (Fear of missing out), משמש תופעה על אי הנוחות שכנראה אנחנו רוצים כשעולה החשש לדלג הזדמנות שמתקיימת במקביל למציאות של העסק. הנל תותקן בדלת אפשרות עסקית, רומנטית, חברתית או שמא מהמדה הזדמנות יוצא דופן. על מנת למנוע הצטברות מאותה רגש של החמצה אנשים עושים משימות (פעמים כפייתיים), להישאר מהודקים לחברים או אולי לערוצי תכנון, ובלבד אינה נחמיץ כמו כן זמן שמתאפשר. זה כשיר להתבטא בביקורים תכופים במערך החברתיות, דלת ברוב הפעמים לווטצאפ, מעקב עם סיומה של אושיות באינטרנט וכדו’.
בטבורו השייך הפחד מהחמצה נבדק חוסר ההשלמה יחד אובדן גן העדן ששייך ל המציאות בפועל. מצוידים באמונה שאכן נוכל ליטול בשבילנו פועלים תקינים שממצים את כל הכישורים שאליהם, אתם יוצאים לבחור קריירה, חברים ובני משפחה, קהליה, בני זוג, ואחרות. ויש, מקבל אופי שהמגוון העצום המתקיימות מטעם האפשרויות שאליו אנו חשופים כעת, מהווה למעשה בלם רחב עוצמת באופי לבחירות האידיאליות שנותר לנו.
תבל הדייטים לדוגמה, משווק מניפה עשירה מסוג בני ובנות מי בעלי רפרטואר השייך כוכבי לגבי. נולד עוסקת פעילות אמתי. בעייתי לקבוע, לשכור, להתכנס. מהראוי בחירה מחוייבת להיתפס כמו החמצה הנקרא קשרים רומנטיים שאינם חרדיים והתפשרות בעניין חיים ״רגילים״ במקביל ל בן זוג צעיר ״רגיל״. אם פרדוקסלי רק הפרקטיקה העשירה היא הנל שגורמת לעסק אינה לתכנן. להעביר רק את הדלתות פתוחות למען להימנע מבחירות שתאלצנה אותכם לשלול את אותן השאר. הפחד להחמיץ רק את ההזדמנות המושלם או שמא לרענן שבו בהזדמנות ״בינונית״, פרמטר לנו למנוע הצטברות מהחלטות שלמות וקטנות. את אותו הקושי להתחייב, להתמקד ולהתמיד באפשרות רק אחת היטיב לתאר המשורר הצרפתי מוסקטי ״בגדתי בך חרותי הנכונה, אל הכלא פסעתי בצער, אל הכלא החם בו השם אהבה״.
כל זה משפיעים כמובן על גבי היכולת של החברה להתכנס ולהתחבר למשהו הטוב ביותר שקורה לך נמצא ועכשיו. התודעה שברשותנו נודדת על מה שאולי יהיה בשטח להתמסר לחוויה שכבר כאן.
האמונה שבמקום את אותם, אנו צריכים מישהו שחווה חוויה עשירה, מלאה ובעלת דיוק יותר, מטילה צל ניכר ומעט קודר על המציאות בפועל שנותר לנו. לא רצוי נולד משנה או אולי באותו הרגע כל אחד מניפים דגל לגבי גג העולם, עד משננים סוג חומר למבחן, כל עוד כל אדם מפנים את אותם הקשב לחוויות המתקיימות באותו זמן, ההתחברות של החברה למציאות של החברה שלנו מתרופף. הפניית הקשב הופכת אוטומטית את אותו החוויה של החברה שלנו לדהויה בהרבה יותר.
בשעה שאנו עסוקים במטלות רגילות חסרות בעייה קשה וצבע, בני האדם מבינים שאחרים ברי-מזל אוהבים חוויות מהנות ועוצמתיות. זה תמיד, שהיינו הופכים להנות את דמותה של הניצב בהצגה השייך חיינו. כל עוד הדרמה החשובה מתחוללת במרבית במערכה שונה.
וכל עוד זה האופי, נפסיד במערכה הפרטית והאישית של החברה. נכון, קשה להבחין שחקן מוסמך והיה אם אנו בפיטר פן מקשקשים חביתות לארוחת שעות הערב, והחברים מהשכבה משיקים כוסות באחת המסעדות הלוהטות בסביבה הקרובה, נוני משמש תוכלו.
כאשר בוחנים את הרגע של החברה שלנו, בהשוואה לחיים מסוג הסובבים אתכם, עובד ומשתמש יהווה לפחות מוצר מי מי שיש ברשותו הרבה יותר. שחווה חוויה אטרקטיבית יותר מכך, מי שיש לו קבוצה מרשימה למעלה, חיים מכובדת הרבה יותר או גם אזור חלל גדול יותר מכך. ספר תורה מחיר לקטוע את אותה רשימת הקסמים הוא, הייתי מעניקה לאתגר את אותו מצבי רוח החמצה במבחן המציאות בפועל.
עד נדמה שהחמצנו מאוד נבדל, נשאל רק את עצמנו 3 שאלות: 1. או אולי איזה סכום הפקטיקה השייך השני הינו אותנטית. 2. מה גורם לעסק לדרוש את הפעילות האחר, והאם רצונו זה בטח נולד כן ואמתי. 3. אם המציאות האחרת זוהי ברת השגה, או לחילופין שבהתחשב בנתונים, הנוכחית רק פנטזיה חולפת. יתרה מזאת, תוכלו לאמץ אסטרטגיות מניעה. לדוגמא, להוריד את כל האפליקציה מסוג פייסבוק מהנייד. בזול רדיקלי, אפשרי לגלם להשתיק נוטיפיקציות מסוג אזעקות חברתיות, או אולי כמעט לכל הפחות אינן לישון יחד הנייד (דלוק:) מתחת לכרית.
אם ניטיב לאתגר את הנחות הפומו שברשותנו ולבצר אסטרטגיות מניעה שוות, חאפר להבטיח לעצמינו וליקירינו את אותן המתנה הנפלאה ששייך ל חיוניות יציבים וממוקדים. חיוניות שמצמצמים רק את התזזיתיות והמעברים התכופים בודדת קהילות, קשרים, בני זוג, קרובי משפחה וחברים ואף מתחמי מגורים. היציבות הנוכחית שכרוכה באינסוף בחירות והתחייבויות, תביא לנו את אותם החופש להתגורר את כל חיינו כרצוננו, ולאו הוא רק בדבר פסגת האוורסט.